יוזמת שוויון החירויות
יום העצמאות החמישים ושמונה למדינת ישראל (אילוסטרציה) ; צילום: אבי אוחיון, לע"מ.
עיקרי היוזמה
צביון השבת:
בכוונתנו לקדם מתווה להפעלת מוזיאונים ומסעדות בשבת על פי ההלכה, בלי לפגוע בשירות שהם מעניקים לבאים ולבאות בשעריהם. במסגרת זו נדרוש כי מסעדות שיצטרפו למתווה זה יהיו זכאיות לתעודת כשרות מלאה ומוכרת.
מורשת יהודית:
בכוונתנו להפיק קורס ארצי רחב היקף למורשת יהודית בשיתוף מגוון זרמים יהודים: דתיים, חילונים, רפורמים וקונסרבטיבים. תכני היסוד הלאומיים והתרבותיים יפותחו ויועברו במשותף, ושאר תכני הקורס שיעסקו בסוגיות הדתיות השנויות במחלוקת, יילמדו בנפרד. בשלב האחרון בקורס יינתן למשתתפים ולמשתתפות שירצו בכך מידע מעמיק על אודות תהליכי הגיור היהודי על פי הזרמים השונים בארץ ובתפוצות.
מגדר:
בכוונתנו לתמוך בפשרה שהושגה בין ממשלת ישראל לארגון נשות הכותל בשנת 2016. פשרה זו בוטלה לבסוף, ואנו מעוניינים לשוב ולקדמה. במסגרת פעילות זו אנו מעוניינים לקדם שתי רחבות תפילה – רחבה מסורתית ואורתודוקסית כפי שמתקיימת כיום, ולצידה רחבה ליברלית ושוויונית במתחם המכונה "עזרת ישראל". מלבד זאת, אנו מתכוונים להיאבק לשינוי אופיין של התוכניות האקדמיות הנפרדות לסטודנטים ולסטודנטיות בחברה החרדית, כפי שיוסבר בהמשך.
דברי הסבר
כדי להציע פתרון טוב יותר למחלוקות בין דתיים לחילונים אנו מציעים את עיקרון "שוויון חירויות". עיקרון זה מבוסס על הכרה בעצמאות הקבוצות השונות בחברה הישראלית. כך תהפוך החברה הישראלית לחברה חופשית, שוות זכויות ומלוכדת, והמורשת היהודית תתחזק מבחירה וללא כפייה, ברוב חלקי העם היהודי על גווניו השונים.
עיקרון שוויון חירויות בנוי על סדרה של כללים ושל פרטים המשלימים זה את זה ויוצרים יחד מכלול רעיוני מלוכד. בליבתו שלושת היסודות הידועים – חירות, שיווין ואחווה.
חירות, פירושה שכל אזרח ואזרחית יוכלו לבחור את אורח חייהם האישי, הקהילתי או הלאומי באמצעות הכרה חוקתית בעצמאות הקבוצות השונות בישראל. שוויון פירושו שישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, כפי שנכתב במגילת העצמאות, ותוך ביטול ההתנגשות בין שיווין הזכויות לערכי הליבה של הקבוצות הדתיות. במסגרת זו אנו דוגלים, בין השאר, בעיקרון "השוויון השמור", לפיו תשמור מדינת ישראל על זכויותיהם של כל אזרח ואזרחית שבחרו באורח חיים שאינו שיווני לשוב ולבחור בשוויון, לכשירצו בכך. לשם כך תוקם רשות ממשלתית חדשה שתוודא כי הבחירה באורח חיים דתי שאינו שוויוני עומדת בארבעה תנאים – היא נעשתה מרצון חופשי; ניתן להפוך אותה כשיידרש; היא אינה מובילה לכפייה על האחר; היא אינה מובילה למדרון חלקלק שפניו לשינוי פני החברה כולה. ניתן לסכם את ארבעת התנאים במשפט "בחירה הפיכה ללא כפייה וללא מדרון". אחווה פירושה שהממלכתיות הישראלית תחדל להיות הומוגנית ושנויה במחלוקת ותהפוך מוסכמת ומגוונת.
אנו סבורים כי גם היהדות האורתודוקסית תצא נשכרת מהצעתנו, משום שהיא תחזק את עצמאותה ויתאפשר לה לחזק את המורשת היהודית ברוב חלקי העם היהודי על גווניו השונים.
כדי להוכיח לציבור הרחב את כדאיות חזון "שוויון החירויות" שפורט לעיל ואת יעילותו נפעל בשלושה תחומים – צביון השבת, המורשת היהודית ומגדר.
התחום הראשון הוא צביון השבת – מטרתה של התנועה היא לפייס בין חלקי העם, ובמסגרת זו אנו מעוניינים גם לאפשר את קיומו של מרחב תרבותי משותף בין דתיים לחילונים ביום השביעי. לשם כך, אנו מתכוונים לקדם מתווה להפעלת מוזיאונים בשבת על פי ההלכה, ובלי לפגוע בשירות שהם מעניקים לבאים בשעריהם. בבסיס המתווה לא תתבצע העברת תשלום בשבת, אלא רק בתשלום מראש או בצאת השבת לאחר הפקדת תעודה מזהה. לצד זאת, נדרוש כי מסעדות שיצטרפו למתווה זה יהיו זכאיות לתעודת כשרות מלאה ומוכרת. נעשה כל שביכולתנו כדי לצרף את תמיכת הרבנות הראשית למתווה ואנו מקווים שנצליח בכך. אך גם אם לא נצליח – נמשיך לקדמו.
התחום השני הוא המורשת היהודית – במסגרת זו אנו נציע לציבור הרחב קורס לימודי שישאף לחבר ולגשר בין גווניו השונים של העם היהודי ולהעמיק את הזיקה למורשת היהודית מתוך בחירה חופשית מלאה וללא כפייה. בקורס ישתתפו אנשים מכל גווניו השונים של העם היהודי – חילונים, אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים – ויציגו למשתתפים ולמשתתפות את השקפתם הלאומית, התרבותית והדתית. הקורס יפעל במתכונת חברה פתוחה – בסיס הקורס הלאומי והתרבותי יפותח ויועבר במשותף, שאר הקורס שיעסוק בסוגיות הדתיות השנויות במחלוקת, יתנהל בנפרד.
מורשת יהודית (אילוסטרציה) Rutim / Shutterstock.com
תפילת נשות הכותל ברחבת הכותל המערבי, 2011
מלבד זאת, מטרת הקורס היא גם להרחיב את היקף הגיורים בארץ על פי דרכה המיוחדת של התנועה. בשלב האחרון של הקורס יינתן למשתתפים ולמשתתפות מידע מעמיק על אודות תהליכי הגיור היהודי על פי הזרמים השונים בארץ ובתפוצות ומשתתפים המעוניינים בגיור יפנו עצמאית למכוני הגיור השונים על פי השקפתם ואמונתם. כך שומרת התנועה על עמדתה הניטרלית בסוגיות דתיות והיא מעניקה למשתתפים את זכות הבחירה העצמאית בנושא זה.
התחום השלישי יעסוק במגדר – במסגרת זו נקדם מאבק מגדרי פורץ דרך שייצור חיבורים חדשים ומלכדים בין פעילים ופעילות שמאל לקבוצות דתיות בחברה הישראלית. לדוגמה, אנו שואפים להצטרף למאבקן של נשות הכותל ולשינוי אופיין של תכניות הלימודים החרדיות באקדמיה.
קבוצת נשות הכותל הוקמה בסוף שנות ה-80 כדי לאפשר לנשים מכל הזרמים היהודים להתפלל ברחבת הכותל המערבי באופן שוויוני, כשחלקן מעוניינות להתעטף בטלית, להניח תפילין ולקרוא בספרי תורה.
על פי תפיסתנו, לכל הגברים ולכל הנשים זכות שווה לחופש דת, ואנו מאמינים גם כי יש לאפשר לכל קבוצת אוכלוסייה בחברה הישראלית עצמאות אוטונומית, ואין לכפות על איש או על אישה אורח חיים המנוגד להשקפתם. מכאן שאנו תומכים בזכותן המלאה להתפלל בכותל המערבי על פי השקפתן.
נוסף לכך, לאור תפיסתנו הציונית וגישתנו ביחס לחשיבותה של ארץ ישראל השלמה, אנו מאמינים כי יש ערך לאומי מכונן בחיזוק הזיקה של כל יהודי הארץ והעולם לכותל המערבי. לפיכך, אנו תומכים במתווה הפשרה שהושג בשעתו בשנת 2016 בין ממשלת ישראל לנשות הכותל שהפריד בין הרחבה האורתודוקסית המסורתית לרחבה השוויונית החדשה בכותל המערבי. מבחינתנו, זאת אינה פשרה אלא הסדר ראוי מלכתחילה. לצערנו, נכון למועד כתיבת שורות אלה ההסדר קרס ואנו מתכוונים להצטרף למאבק כדי לחדשו.
לצד זאת, בכוונתנו להיאבק לשינוי אופיין של התוכניות האקדמיות הנפרדות לסטודנטים ולסטודנטיות בחברה החרדית. קבוצת סטודנטים חרדית זו מעוניינת בלימודים אקדמיים נפרדים, כחלק מחופש הדת שלהם. מנגד, תוכניות אלה מצויות במחלוקת ציבורית עמוקה בשל אי-השוויון בין גברים לנשים המוטמע בהן. על פי גישת התנועה, תוכניות האקדמיות אלה עומדות במרבית התנאים של השוויון השמור שהצגנו לעיל ("בחירה הפיכה ללא כפייה וללא מדרון"), אך לא בכולם. מצד אחד, המשתתפים והמשתתפות בהן בוחרים בתוכנית הלימודים הנפרדת מבין אפשרויות סבירות אחרות, הם יכולים להפוך את עמדתם ולהצטרף לאקדמיה הרגילה בכל רגע ואין בתוכניות אלה כפייה על האחר. מן הצד האחר, בכל הנוגע לחשש ממדרון חלקלק, אנו סבורים כי נוסף להחלטת בית המשפט שהגבילה את תוכניות אלה לתואר ראשון בלבד, על מדינת ישראל לוודא כי גם כמות הלומדים והלומדות בהן תוגבל מראש בהתאם להערכת הביקוש. כלומר, סטודנטים וסטודנטיות שיאחרו את מועד ההרשמה לא יוכלו להירשם לתוכנית הלימודים הנפרדת בשנה היעודה וייאלצו להמתין לשנה הבאה. בהתאמה לכך, על ישראל לפעול ככל יכולתה כדי שתוכניות אלה לא יפגעו בתקנים של מרצות באקדמיה כפי שקורה היום, ואם בכל זאת תתרחש פגיעה כזו, אנו סבורים כי על מדינת ישראל לאזנה באמצעות העדפה מתקנת. לפיכך, תנועת אנחנו תפעל כדי לחזק ציבורית ותקציבית את התוכניות הנפרדות לסטודנטים ולסטודנטיות חרדים, בד בבד עם עיצובן מחדש בהתאם למתווה האמור לעיל.
